גם אם הנחתו של שלונסקי, שלפיה ה"מחשב האלקטרוני" הוא "אחת האמונות הנאיביות של המין האנושי" לוקה בעיקרו של דבר ב"נאיביות" יתרה ובאי-יכולת לתפוס ולהבין (שניתן להבינה בשים לב למועדו של הראיון) את מלוא עוצמתה של ה"מהפכה", שה"מחשב האלקטרוני" עתיד לחולל, הוא צדק בעיקרו של דבר בהנחתו, שהוא לא יוכל לעולם להוות תחליף ל"אני היוצר הבלתי אלקטרוני".
- אברהם שלונסקי - 1968
על הערתו של אבשלום קור הצעיר בהקשר לאפשרויות העתידיות המסתמנות של "מלאכת התרגום בידי מחשב אלקטרוני", משיב שלונסקי כי "המחשב האלקטרוני לא יוכל בשום פנים ואופן לבוא במקום האני היוצר הבלתי אלקטרוני [...] כשם ששום תקליט לא יוכל לבוא במקום ישה חפץ על הבמה"*
מתוך הפרספקטיבה של 25 השנים שעברו מאז טיעונו זה של שלונסקי ניתן לומר בוודאות, ששום תכנת תרגום (לא זו של גוגל ולא זאת של Traduka) לא מסוגלות לתרגם כראוי (נכון לעכשיו לפחות) אפילו טקסטים אינפורמאטיביים פשוטים יחסית, ובוודאי שאינן מסוגלות לתרגם טקסטים ספרותיים ולספק באופן הולם וראוי את "המילה המיוחדת, הנסית, החד-פעמית, המאגית" ו/או את הריתמוס ואת ה"מוסיקה" של הטקסט המתורגם**.
- אבשלום קור – 1968
ראו בקישור הבא: שלונסקי והמחשב
*הראיון במלואו מצוי בקישור הבא:
**פחות מוצלחת היא האנלוגיה עם "ישה חפץ על הבמה" לעומת ישה חפץ על גבי תקליט – שכן המשל לא ממש מקביל לנמשל.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה